זמנים

זמני היום בהלכה (זמני היום - "שעות זמניות")

• עמוד השחר: הזמן שבו מתחיל אור השחר הראשוני במזרח, שבו מתחילים רוב דיני היום והציצית.

• טלית ותפילין: הזמן שבו האור מספיק כדי להכיר בין תכלת ללבן, ממנו מותר להתעטף בטלית ולהניח תפילין.

• זנ"ח (זמן נץ החמה): רגע הופיע גלגל החמה מעל האופק, הזמן המובחר ביותר לתחילת תפילת שמונה עשרה של שחרית (ותיקין).

• סוף זמן קריאת שמע: סוף הזמן שבו מותר לקרוא קריאת שמע של שחרית, שהוא רבע מהיום (שאה שעתיים זמניות מהנץ).

• סוף זמן תפילה: סוף הזמן שבו מותר להתפלל תפילת שחרית, שהוא שליש מהיום (שאר ארבע שעות זמניות מהנץ).

• חצות היום: הזמן שבו השמש נמצאת בשיא הגובה בשמיים (חצי היום ההלכתי), ממנו מתחיל זמן מנחה גדולה.

• מנחה גדולה: הזמן המוקדם ביותר שבו ניתן להתפלל תפילת מנחה (מחצית השעה לאחר חצות היום).

• מנחה קטנה: הזמן שבו נותרו תשע שעות זמניות מתחילת היום, שהוא הזמן המובחר לכתחילה לתחילת תפילת מנחה.

• פלג המנחה: שעה ורבע זמניות לפני השקיעה, שהוא גבול הזמן שבין מנחה לערבית.

• שקיעת החמה: רגע שקיעת החמה מתחת לאופק, המציין את תחילת בין השמשות.

• צאת הכוכבים: הזמן שבו נראים שלושה כוכבים בינוניים בשמים, שבו מסתיים היום ההלכתי ומתחיל הלילה (זמן כניסת שבת וחגים, ותחילת תפילת ערבית).